לא נמצאו מוצרים בעגלת הקניות.
מנתחת התנהגות
הכל התחיל מסטורי, רק סטורי. סיפרתי לעוקבות שלי שאני רוצה להיגמל מהנייד ושאני עושה את זה בזכות הידע המקצועי שלי כמנתחת התנהגות.
הבאז היה גדול. אז עשיתי לייב באינסטגרם – "כשמנתחת התנהגות מחליטה להיגמל ממסכים". התגובות היו מאוד טובות ולמרות שתמיד ידעתי עד כמה שזה נושא טעון, הנקודה התחדדה לי יותר ויותר. במיוחד בקרב אמהות, ועוד יותר אצל אמהות עצמאיות.
הרי אנחנו לא באמת יכולות למחוק את הרשתות החברתיות מהנייד, להשתיק ולשים אותו בצד. ההשלכות שעשויות להיות לזה מעוררות בנו לחץ, והעסק שלנו עשוי להיפגע.
אז החלטנו, אני ואנוכי, להפיץ את הבשורה שיש פתרונות גם לעצמאיות!
מה אין פה? אין פה פתרונות קסם.
יש פה דרך להבין, כל אחת עם עצמה, מה היא צריכה לעשות כדי להפחית זמן בנייד.
המטרה היא לשלוט בזמן המסך, ולא שהוא ישלוט בנו.
מוכנה? בואי נצא לדרך 🙂
קודם כל, חשוב שנבין שיש ארגונים שמשקיעים מיליוני דולרים וכנראה יותר, בשביל לגרום למכשיר הקטן והמצפצף הזה להיות ממכר בטירוף. אז תרגישי טוב עם עצמך, את רק בת אדם. ולא סתם בת אדם, אלא אמא עצמאית שמנהלת עסק.
כמו לפני כל תהליך התנהגותי אני רוצה להבין מה המטרה.
לפני שאת מתחילה, קחי רגע ושאלי את עצמך:
לאן אני רוצה להגיע?
איך נראה יום מושלם מבחינתי?
את התשובות אפשר במחברת או ב-Google Keep. אני רוצה להזכיר שוב שבמקרה הזה של סלולרי, המטרה שלנו היא לא באמת גמילה מהנייד לחלוטין. הרי זה בלתי אפשרי כשכל חיינו מנוהלים דרכו.
לכן, הקפידי להציב מטרות ריאליות. תזכרי שתמיד אפשר לדייק אותן בהמשך.
אם נשאף לגמילה מלאה, חווית הכישלון תערער אותנו וחבל. יש לנו מספיק דברים שיערערו אותנו כעצמאיות, בואי לא ניתן גם לנייד את התענוג הזה.
אני יכולה לספר התהליך האישי שלי ואספר בשמחה. אבל עזבי, לכל אחת מאתנו יש מערכת יחסים מעוותת משלה עם הנייד והמטרה שלך היא להבין מה החיזוקים שאת מקבלת ממנו.
חיזוקים בשפה ההתנהגותית זה מה שגורם לך לחזור על הפעולה שוב ושוב.
איך עושה את זה? מתחילה בתצפית, ממש כמו כל תוכנית התנהגותית.
מתחילה בלהניח את הסלולרי במקום קבוע ורחוק. כל פעם שאת לוקחת אותו את כותבת לך:
למה לעשות את זה?
כי בואי, זה שהרמת את הנייד כי הילדה שלך עשתה פרצוף סופר חמוד שהיית חייבת לצלם, זה לא הסיבה שהוא נשאר אצלך ביד שעתיים אחרי…
בדוגמה הזו נכתוב שהפרצוף החמוד הוא הנסיבות, מה שעשית שעתיים אחרי זה החיזוק.
כדאי להבין מה המחזקים שלך, חובה להבין מה הנסיבות שמובילות אותך להרים את הנייד. כלומר, את יודעת, חובה זה לא, אבל זה כן קריטי להצלחת התהליך.
שלב הבא, הוא למחוק את מה שמחזק אותך. מאחר שאני מניחה שאת לא יכולה למחוק את מה שמחזק אותך, ושאת ילדה גדולה שיכולה להוריד את זה שוב, יש שני דברים שחשוב לעשות:
שבי עם הנתונים שאספת וסמני את הסיבות העיקריות שבגללן את פונה לנייד (או למחשב או לטאבלט, כל אחת והמסך הממכר שלה). עכשיו נסי להבין מה מהדברים את יכולה לעשות ללא הנייד?
לדוגמה:
אם אני לוקחת את הנייד בעיקר בשביל לצלם, קניתי לי מצלמה.
כדי להתמודד עם ה-FOMO יש לי שעון שמתחבר להודעות ואני לא מפספסת כלום. ככה אני בוחרת מתי לגשת אליו ומתי לא.
כשתמלאי את הצרכים שלך מהנייד בדרכים אחרות, הוא יהיה פחות משמעותי בחייך ואת תרגישי יותר שחרור ממנו. התחושה הטובה שהשחרור הזה יביא לך מחזקת בפני עצמה, מה שמגביר את המוטיבציה להמשיך בתהליך.
קודם כל תעשי תיאום ציפיות בינך ובין עצמך. תחליטי:
מתי זה כן בסדר לבהות בנייד ללא היכר, עד שמתייבשות לך העיניים?
איפה את מניחה אותו בין לבין?
אחר כך, חשוב לעשות תיאום ציפיות עם הסביבה.
אפשר לומר לילדים או לזוג "אני מנסה להפחית שימוש בנייד, אם אני איתו תשאלו אותי אם אני עושה בו משהו חשוב בבקשה."
כל אלו יעזרו לך להתמיד ולשנות את ההרגלים כדי להיגמל מהנייד עד כמה שאפשר.
הדבר האחרון והכי חשוב. תהיי סלחנית כלפי עצמך. אם זה קשה לך, תקראי שוב את ההתחלה רגע.
הנייד יכול להיות אחלה בריחה מהמציאות, שממש נדרשת לפעמים. תני לעצמך את הרגעים האלו אם בא לך. ההבדל הוא שמעכשיו תעשי את זה מבחירה ולא מתוך הרגל.
בהצלחה ואל תשכחי – להיגמל מהנייד זה לא פשוט. אני כאן, כדי שתחזרי לעדכן איך הולך, ומה חשבת על הכתבה כשאת כבר עם הנייד ביד. 😉
יעל נמר, מנתחת התנהגות, מדריכת הורים.
בעלת ניסיון של מעל עשור בחינוך, הוראה, עבודה עם ילדים ונוער בסיכון. בעלת תואר ראשון בחינוך והוראה והכשרה בניתוח התנהגות.
יעל מאמינה שההורות שלנו היא מה שאנחנו חווים כאן ועכשיו. לא צריך לחכות שיגדלו אפשר וכדאי ליהנות עם הילדים שלנו ומההורות שלנו תמיד.
כדי לשמור על קשר עם יעל אתן מוזמנות לעקוב אחריה באינסטגרם ובפייסבוק, שם היא מעלה תכנים על הורות, חינוך ביתי, ילדים, התנהגויות ועוד. ניתן גם ליצור קשר בוואטסאפ בקישור הזה.
