fbpx

סל קניות

לא נמצאו מוצרים בעגלת הקניות.
אלה שלוי אנטליס

אלה שלוי אנטליס

חוקרת מוטיבציה ומפתחת אפקטיביות, שותפה מובילה בקהילה

נשים מעוררות השראה - חלק #1

כמות הדברים שלא ידעתי שאני יכולה, היא אדירה. למרות שגדלתי בבית סופר פמיניסטי (בכל זאת, אבא שלי גדל עם אליס שלוי כאמא), העולם שבחוץ השפיע על התפיסות העצמיות שלי. קיבלתי 712 בפסיכומטרי, אבל רק כשקיבלתי 93 בחשבונאות, הבנתי שאני טובה במספרים. לא האמנתי שאני יודעת להתעסק עם כסף ואסטרטגיה, עד שעבודת הגמר שלי במנהל עסקים זכתה בתחרות. מה היה יכול לגרום לי להבין שאני כן יכולה? דוגמה נשית. סיפורי נשים מעוררות השראה, שיראו לי שאפשר. כשאנו שומעות ורואות נשים אחרות, אנו מבינות את עצמנו יותר טוב. לומדות שגם אנחנו יכולות, מקבלות השראה.

השראה לפי וויקיפדיה היא פעולה, בה מי שחווה אותה, קולטת משהו באחד החושים (בדרך כלל), שעוזר לה לבצע מתוך מצב תודעה גבוהה יותר. היא מוגדרת כנתינה, הענקה לפי מילוג

כשאנו רואות נשים שפרצו דרך, אנו יכולות לצעוד אחריהן, אולי אפילו לגלות שבילים חדשים בדרך. כך אנו מגלות מקורות כוח בתוכנו, שקודם לא ידענו שקיימים. בסדרת כתבות אשתף סיפורי נשים מעוררות השראה. כאלו שעשו זאת בגדול, ומספקות השראה ברגעים שקצת חסר. בתקווה שהסיפורים הללו יפתחו כיווני חשיבה ויחזקו אותך, כמו שעוזרים לי.

אישה צעירה מתבוננת דרך החלון
Photo by Sajjad Hussain M from Burst

רוּת בַּיְידֶר גִינְסְבּוּרְג

אם את רוצה להיות מקצוענית אמיתית, עשי משהו מחוץ לעצמך

כשאני חושבת על השראה נשית, מיד עולה לי לראש רות בֵּיידֶר גינסבורג. הסיפור שלה יוצא דופן ומראה שאמונה ונחישות לא מספיקים. כדי להצליח לשנות את העולם, אנו זקוקות לשותפים לדרך – גברים ונשים שיאמינו בנו ובמטרה שלנו, ויפעלו לקדם אותה גם. אנו צריכות קהילה. 

רות ביידר גינסבורג (1933-2020) נולדה בברוקלין למשפחה יהודית. בניגוד למוסכמות, ובזכות תמיכה אימהית עוד בילדות, למדה משפטים בהרווארד והייתה אחת מתשע נשים במחזור של 500 סטודנטים. בעקבות הקריירה של בן זוגה, עברה ללמוד באוניברסיטת קולומביה, שם סיימה בהצטיינות תואר ראשון במשפטים בשנת 1959. 

בשנים שבהן זכויות נשים רק החלו, רות ניהלה קריירה משפטית ענפה אקדמית ופרקטית. לימדה ועיצבה את דורות העתיד, תוך שינוי המציאות הקיימת בשטח. הייתה שותפה להקמת פרויקט זכויות הנשים במסגרת איגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU), אותו הובילה והגישה עתירות כנגד חקיקה מפלת נשים בבית הדין העליון. היא הופיעה וזכתה בבית המשפט העליון בתיקים תקדימיים, כולל הרחבת החוק להגנה משפטית שוויונית לנשים. בזכותה ניסחו ויישמו נהלים, ובחנו כל חוק שנחשב כשוויוני ומגן לנשים, ובדקו האם יוצר הגנה או אפליה מגדרית. היא שינתה את המציאות שבה אנו חיות, שבה יחיו בנותינו ונכדותינו. 

אישה שעשתה היסטוריה

בשנת 1993 מונתה על ידי הנשיא ביל קלינטון לשופטת בבית המשפט העליון של ארצות הברית, והפכה לשניה לעשות זאת (אחרי סנדרה דיי או'קונור), ולאישה היהודייה הראשונה בתפקיד. היא הובילה שורה של פסקי דין שתיקנו אפליית נשים, מתוך גישה בסיסית שיש לתקן את החוקים עצמם כדי למנוע אפליה ולהגיע לשוויון זכויות מגדרי. 

תמונת פרופיל של רות ביידר גינסבורג
Collection of the Supreme Court of the United States, Photographer: Steve Petteway, Public domain, via Wikimedia Commons

זכויות נשים הן חלק חיוני בסדר היום של זכויות אדם, המכוונים למען שוויון, מתן כבוד ומתן הזדמנות לחיות בחירות שכל אדם זכאי ליהנות ממנה

תמיד הייתה פעילה למען קידום שוויון וזכויות נשים, באמצעות החוק ועל ידי שינוי החוק. גינסבורג פעלה למען זכויות נשים גם באופן אישי וגם בתפקידיה הציבוריים. בתחילת דרכה, למרות שסיימה ראשונה בכיתתה, פגשה סירובים להעסיקה מאחר והיא אישה. אחרי שהוכיחה עצמה וקיבלה שלל הצעות נחשבות, העדיפה ללמד. כשגילתה שמשלמים לה פחות מלמרצים (נשמע לך מוכר?), הצטרפה לקמפיין השוואת שכר באוניברסיטה, שהעלה את השכר של כל המתלוננות. היא ייסדה כתב עת, כתבה ספרים משפטיים וקידמה נשים בכל רמ"ח אבריה. בספטמבר 2013 חיתנה זוג חד-מיני והיתה לשופט או שופטת בית המשפט העליון הראשונה לערוך טקס זה. שוברת תקרות זכוכית סדרתית. 

בנוסף לכל זה, היא גם הייתה אמא לשני ילדים. לאחר שביתה הבכורה נולדה, בעלה אובחן כחולה סרטן והיא טיפלה בו במסירות. בשנת 1999 אובחנה עם סרטן המעי הגס, ולמרות הכימותרפיה לא הפסידה יום אחד בבית המשפט. לאחר עשור אובחנה עם סרטן הלבלב, ושמונה ימים אחרי הניתוח להסרתו, נאמה בפומבי. 

כשאבות הם הורים שוויוניים לילדיהם, רק אז נשים יהיו חופשיות באמת

בנוסף, רות הייתה אייקון אופנה בזכות הצווארונים הססגוניים שלבשה מעל גלימת השופטת שלה. לא וויתרה על הבעה עצמית והכניסה את הרוח הייחודית שלה בכל רגע ודבר. 

כל הנשים מעוררות בנו השראה, אבל את רות אנחנו אוהבות במיוחד!

מִיכַּאֵלַה דְפְּרִינְס

מיכאלה דפרינס, נולדה ב-1995 באזור המלחמה סיירה לאון. בגיל 3, אחרי שאביה נרצח ואמה גוועה ברעב, היא הגיעה לבית יתומים. מכיוון שסבלה ממחלת העור ויטיליגו, היא קיבלה את הכינוי "ילדת השטן" וסבלה התעמרויות. בהיותה בודדה ומבוהלת וכנגד כל הסיכויים, היא מצאה עוד ילדה כמוה, מיה והן הפכו לאחיות. בגיל ארבע מצאה מיכאלה מגזין שעל שערו רקדנית בלט מאושרת. מיכאלה החליטה באותו הרגע להיות רקדנית כמוה. החלום הזה החזיק אותה ונתן לה סיבה לחיות. באותה שנה חייה של מיכאלה השתנו כאשר זוג אמריקאי הסכים לאמץ את מיה ומיכאלה, לאחר ששמעו על "הילדה עם הנקודות על הגוף" שאף אחד לא רצה. 

לעולם אל תחששי להיות פרג בשדה של נרקיסים

כשהחלה ללמוד בלט כשרונה של מיכאלה פרץ. עדיין היא נאלצה להתמודד עם גזענות רבה ומכשולים נוספים בדרך. בגיל שמונה נאמר לה שלא תוכל להופיע כמרי ב"מפצח האגוזים" בטענה כי "אמריקה אינה מוכנה עדיין לבלרינה שחורה", ושנה לאחר מכן מורה אמר לאימה שרקדניות שחורות אינן שוות השקעה כספית. למרות הכל, היא לא נתנה להערות לשבור אותה ונשארה ממוקדת בחלום, ושמה לעצמה למטרה "לפרוץ את מחסום הצבעים" וחולמת לככב ביצירה "אגם הברבורים".

בשנת 2011 כיכבה בסרט הדוקומנטרי "עמידה ראשונה" (First Position) והשתתפה בסדרה "רוקדים עם כוכבים". מאז היא כיכבה ביצירה של להקת הבלט De Dutch Don't Dance Division בהולנד, סיימה לימודים בבית ספר יוקרתי לבלט בניו יורק והפכה לחברה הצעירה ביותר בתיאטרון הארלם. בגיל 18 הצטרפה לבלט הלאומי בהולנד והיתה הרקדנית היחידה ממוצא אפריקאי. בשנת 2018 אולפני MGM הודיעו שיפיקו סרט ביוגרפי על חייה.

במיוחד בעולם הספורט, הידוע בגזענות וסטריאוטיפיות גבוהה, מדובר בהישג משמעותי. הסיפור של מיכאלה חשוב ונותן כוח מול בריונות והתמודדות עם קשיים. 

החוט שמחבר אותנו יחד

הסיפורים של רות ומיכאלה דומים ונותנים השראה בכמה מובנים. שתיהן הגיעו מאוכולוסיות מיעוט מוחלשות, לא ויתרו והמשיכו להאמין בעצמן. הן עבדו קשה כדי ללמוד ולהתמקצע במקומות הטובים ביותר שיש, ולא היו מצליחות ללא התמיכה המשפחתית בכלל, והאימהית בפרט. מיכאלה ורות נהנו מכל רגע של העשייה, כי היא חלק מהזהות העצמית שלהן. כשכל יום הוא הגשמת חלום, האושר מניע אותך ואפשר לפרוץ בלי מעצורים. דבר נוסף שמחבר ביניהן הוא שינוי המוסכמות. שתיהן פורצות תקרות זכוכית באופן סדרתי, כדי לסלול דרך לאחרות ומתוך מחשבה על הדורות הבאים אחריהן. הבנת החשיבות של הדוגמה האישית, לקיחת אחריות סביבתית, מאפיינת את השייכות לשבט הנשי שמחבר את כולנו. 

לקחת את סיפורי הנשים מעוררות ההשראה לכל מקום

כדי להמשיך ולקבל השראה מהנשים הללו ונוספות, ייצרנו את חמישיית המגנטים שלנו. דרך נהדרת להיזכר בסיפורי הנשים מעוררות ההשראה, ולהזכיר לעצמך (או למישהי אהובה) שאפילו השמים לא הגבול. המגנטים מחכים, יחד עם עוד המון הטבות אחרות, בלוח ההטבות המיוחד של הקהילה.

זוהי כתבה ראשונה בסדרת כתבות נשים מעוררות השראה. 

בכל כתבה מובאים סיפורים של נשים פורצות דרך, שמזכירים לך שאת יכולה. 

נעדכן בעליית הכתבה הבאה בניוזלטר שלנו. 

עוד לא נרשמת אליו? את יכולה לעשות את זה מכאן.

תודה על הרשמתך

גיליון תמחור ומדריך מורחב מתנה

*הצטרפות לרשימת הדיוור של הקהילה