חוקרת מוטיבציה ומפתחת אפקטיביות, שותפה מובילה בקהילה
תחילת השנה מאופיינת בפרץ אדיר של אנרגיה ומוטיבציה לשינוי. בתקופה הזו הרבה מאיתנו חושבות על נושאים כמו מטרות, הרגלים ויעדים. חלקנו כבר כתבנו (או הולכות לכתוב) רשימת מטרות לשנה החדשה, שאולי אפילו ירדו לשטח עם תוכניות פעולה. איכשהו, עדיין – בתוך חודשיים רובנו שוכחות מהשגת המטרות וחוזרות להרגלים הישנים שלנו. באופן מעצבן קצת, לפעמים דווקא ככל שהמוטיבציה הראשונית חזקה יותר – כך היא נשרפת במהירות. זו בעיה ידועה.
למעשה, מחקרים מראים שקרוב ל-90% מההחלטות לשנה החדשה, נשברות בתוך חודש וחצי. עם זאת, אלו שהתמידו במטרות מעל חודש וחצי, הטמיעו את ההרגלים והפכו את ההתנהגויות לחלק אינהרנטי מהשגרה ואורך החיים. באופן מעניין, זהו גם משך הזמן שנדרש לתהליך הנוירופלסטיסיות (השתנות התאים והמוח).
על ידי התמדה בהשגת המטרות, ניתן להטמיע את ההרגל ולהפוך את השינוי לחלק מהשגרה. אז הוא לא דורש מאיתנו מאמץ, ופשוט הופך לחלק מהחיים. אבל שינוי זה לא קל, הוא דורש יציאה מאזור הנוחות וזה ובכן… לא נוח. הדרך להטמעת השינוי רצופה קשיים ומכשולים (פנימיים וחיצוניים). וכדי להתגבר עליהם, אפשר לשים לב לכמה דברים, ולדאוג לתנאים האופטימליים להצלחה.
עם זאת, לפני שנקפוץ לדרכים להצליח לעמוד במטרות ולהטמיע הרגלים, בואו נבין רגע למה זה כל כך קשה. הרי אם אנחנו רוצות משהו – למה אנחנו לא פשוט עושות אותו?
יש לזה כל מיני סיבות והסברים, הרבה יותר מכדי להכיל בכתבה אחת. בקצרה – מוטיבציה, הרצון לבצע פעולה, נשענת על סיפוק שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים; הצורך בשייכות, הצורך במסוגלות והצורך באוטונומיה. כשאלו לא מסופקים, המוטיבציה דועכת ולא נתמיד בהתנהגות. כלומר, השינוי לא יהפוך להרגל. במאמר סיכמתי עשר דרכים מובילות, מתוך מחקרים ומאמרים בתחום המוטיבציה, השגת מטרות והטמעת הרגלים, כדי להתגבר על הקשיים שעולים בתהליך השינוי. אשמח לקרוא בתגובות מה חשבת ולמה התחברת.
לפני הכל – חשוב לציין שקיימים הבדלים גדולים בין מוטיבציות בתחומי חיים שונים. כך למשל, הסיבות שמניעות אותנו בעבודה, יהיו שונות מאלו שיוציאו אותנו לפעולה בהורות. יכול להיות שתמצאי את עצמך בכמה סעיפים בכתבה הבאה – וזה ממש הגיוני.
דבר נוסף שחשוב לזכור, הוא שמה שנכון לגביך בבוקר, לא בהכרח יהיה נכון בערב. בתהליכים האישיים של אפקטיבייז, אני עוזרת לבנות שגרה דינאמית, באמצעות הגדרת מטרות והטמעה הדרגתית של הרגלים, ועבודה עם שינויים קטנים-גדולים; שינוי קטן עם השפעה גדולה.
הצורך בשייכות הוא אחד משלושת הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים, שמופיע גם בפירמידת הצרכים של מאסלו. הוא כל כך דומיננטי, מכיוון שהשייכות לקבוצה מכתיבה את ההתנהלות שלנו ונותנת לנו כוח. בין אם מדובר בשייכות למשפחה, לזוגיות, לארגון או לקהילה, היותנו חלק ממשהו גדול יותר מספק ביטחון (עוד כוכב בפירמידה של מאסלו).
בהקשר להשגת המטרות – הסיבה העיקרית לשבירת החלטות שנה חדשה, היא בדידות. בסופו של דבר, אנחנו חיות חברתיות וקשה לנו להתמיד לבד. חברה טובה, קבוצת תמיכה או קהילה עוזרות לשמור על מיקוד, הן מקור התייעצות כשקשה ותזכורת לכמה את נהדרת. שייכות לקהילה פותחת אותך למגוון של דעות, אפשרויות והזדמנויות. היא מחברת אותך לשבט נשי ותומך. כל זה מעצים ומשמר את האש בעשייה.
כשהמטרה שלנו ברורה, הרבה יותר קל להגיע אליה. באנלוגיה לעולם הספורט, תדמייני שאת בתחרות קליעה למטרה. ככל שתדעי איפה המטרה שלך טוב יותר – כך תפגעי בה יותר טוב. אותו הדבר נכון לגבי המטרות והיעדים של החיים. הגדרת יעדים נכונים, מגבירה את סיכויי ההצלחה וההגשמה. אני מאוד אוהבת להגדיר מטרות שנתיות עם מודל SMART, שקל לזכור ועושה המון הגיון.
הערת ביניים: יש הבדל בין הגדרת מטרות ארוכות וקצרות טווח. מודל SMART הינו מודל מקצועי להגדרת מטרות קצרות טווח, כלומר בטווח של עד שנה.
מטרות חכמות קל יותר להשיג, מכיוון שהן ברורות ובכך מקדמות אותנו לקראת הצעד הבא. מטרה חכמה היא:
ספציפית (Specific): מוגדרת היטב עם פרטים מדויקים.
מדידה (Measurable): בעלת מספר כמותי כלשהו שניתן למדוד, כדי לדעת האם הגענו אל המטרה.
ברת השגה (Achievable): כזו שניתן להגשים, ושאינה מרימה אותך לאכזבה. ריאלית (עוד נדבר על זה).
רלוונטית (Relevant): ליעד הגדול יותר אליו את שואפת להגיע, ומקדמת אותך לקראת המטרה לטווח הרחוק.
תחומה בזמן (Time bound): מוגדרת בפרק זמן קצוב, כדי שנדע מתי עלינו לפעול והאם הגענו ליעד.
כמה דוגמאות למטרות חכמות:
לצאת לרוץ לפחות פעמיים בשבוע.
למצוא חוג העשרה ולהקדיש לעצמי ערב בשבוע.
להגדיל את תיק העבודות שלי ב20% עד סוף הרבעון הראשון.
להביא לגידול של 30% במחזור העסק בתוך חצי שנה.
להוציא למיקור חוץ את ניהול עמודי הסושיאל, בתוך ארבעה חודשים.
קל לראות שמקריאה של כל אחת מהמטרות, ברור איך להגשים אותה ומתי נדע שהושלמה. זה היופי של מודל SMARG goals – מטרות חכמות.
ההחלטה על השגת מטרות של הרגלים חדשים דורשת שינוי. ובכל שינוי, תמיד התגובה הראשונית תהיה התנגדות. בהתאם לחוקים של ניוטון, כגודל השינוי – גודל ההתנגדות. זו ה-סיבה לעבוד עם שינויים קטנים-גדולים. לאורך התקדמות תהליך השינוי יצופו אתגרים, פנימיים וחיצוניים, בדרך להשגמת המטרה. הבחירה בשינוי קטן, מעוררת התנגדות קטנה. עם זאת, מכיוון שההשפעה של השינוי גדולה, האימפקט משמעותי. כך השינוי יותר אפקטיבי, את חווה יותר הצלחות בתהליך השינוי, ומשמרת את המוטיבציה.
כשאת מוצאת בתוכך את הכוח להתמיד, לא מוותר ומתגברת על האתגר – תחושת הסיפוק והגאווה נותנות דלק להמשך הדרך. זה ממש בוסט רציני ללמידה, לתחושת המסוגלות, השייכות והאוטונומיה. כך השגת מטרות והטמעת הרגלים הופכת קלה ומהנה (באמת – אני מבטיחה!).
כדי להעצים את האפקט, אני ממליצה לעצור רגע קצר ולחגוג את הניצחון. זה לא חייב להיות משהו גדול. גם חגיגה קטנה עובדת. למשל, "כיף" לקולגה, שותפה (גם דרך מסך הזום) או לעצמך (זה עובד – מניסיון!). לפעמים אני עושה ריקוד קטן שמח בכיסא ומחייכת לעצמי, ויש עוד מליון דרכים לשמוח. לא משנה איך – עצירה קצרה לציון ההצלחה חשובה מאוד, ומתקנת את הנטיה הטבעית שלנו להדגשת השלילי. בנוסף, זו דרך לשבור את הלופ הקבוע של ההתנהלות, ולהכניס joy לעשייה. כל אלו אלמנטים חשובים בשימור המוטיבציה, ומאפשרים להשיג מטרות ולהטמיע הרגלים.
תהליך השינוי של פישר מתאר את התחושות והמחשבות המלוות את תהליך השינוי – כל שינוי. בתהליכים האישיים שהעברתי, ראיתי שמציאת המיקום שלך על הגרף, עוזרת להתמודד עם האתגרים שעולים. את מוזמנת לשמור את הקישור זמין, ולחזור לתמונה הזו בכל שלב שעולה מולך אתגר מול המטרות שלך להטמעת הרגלים, ולמצוא את עצמך על הגרף. תנסי לראות כמה את קרובה לאזור הירוק, ובכך למקד את הפוקוס שלך בהצלחה.
התנהלות לא אפקטיבית היא אחת הסיבות המובילות לאי עמידה במטרות ויעדים. כדי להגביר את האפקטיביות, לעמוד במטרות ולהטמיע הרגלים, אני ממליצה לעבוד בשיטת העוגנים. כמו הרבה מודלים להתנהלות עם הזמן, יש הרבה ויראציות לשיטה. אני מציגה את הפיתוח שלי, שמתמקד ביצירת איזון בית-עבודה בתכנון הזמן. הכלי הוא אחד מיני רבים ב"אפקטיבייז", הגישה שלי להנעה בהנאה.
השיטה בגדול מדברת על הכנסה של אירועים קבועים ליומן, שקשה מאוד להזיז וכך הופכים לריטואלים קבועים. באופן כזה, לא צריך לחפש זמן עבורם כל פעם מחדש, אלא החיים נקבעים סביבם.
דגש חשוב – כמו בכל דבר, החלק החשוב כאן הוא שמירה על גמישות. בעבודה עם יומן אלקטרוני (Google Calendar למשל), אפשר להחליט שעוגנים זזים על פני השבוע, אבל לא נמחקים. הגמישות מאפשרת התאמה של התוכנית לחיים המתפתחים בטווח הקצר, תוך שמירה על סדר העדיפויות שבחרת לטווח הארוך.
למרות שיש כל מיני עוגנים שאפשר לעבוד איתם, מיפיתי 5 עוגנים שהכנסתם באופן מאוזן ליומן, מייצרת ומשמרת איזון בית-עבודה, והם:
זמן עבודה ת'כלס, ביצוע משימות והתקדמות בהפקת תוצרים. זה יכול להיות בזירת הבית והעבודה. המטרה להקדיש זמן לעשייה עצמה.
זמן לרפלקציה ובחינת ביצועים. בזירת העבודה זה יכול להיות כל הבירוקרטיה של ראיית החשבון ואיסוף הקבלות, הגשת הדו"חות ושות'. בקטגוריה הזו גם נכנסות משימות חזרתיות של סוף שבוע/ חודש/ רבעון/ שנה.
בזירת הבית זה יכול להיות זמן רפלקציה על התקדמות, לעצור רגע ולחשוב על מה עשית עד כה? איך הולך לך? לשאול – מה שלומך?
זמן בלי גירויים, בלי מסכים, בלי עשייה. חלונות זמן בתדירות שנכונה לך, להפוגה מהרעש.
ההתנתקות הזו חשובה, מכיוון שמנקה את תאי המוח ומאפשרת הטמעת מידע מהזכרון לטווח הקצר אל הזכרון לטווח הארוך, בתהליך שנקרא קונסולידציה. דוגמאות לפעילויות זמן שקט יכולות להיות בהייה אל גלי הים בלילה, מדיטציה, הליכה שקטה בטבע, בהייה בקיר. הכנסה של זמן שקט חשובה להרגעת המערכות הפיזיולוגיות והרגשיות, ועוזרת לשמוע את עצמנו.
זמן שמוקדש למילוי מצברים ונשימה. תדמייני שחיינית אולימפית שמנסה לחסוך זמן במקצה, בכך שלא תעלה לקחת אוויר. מה יקרה לה? כיצד תסיים את המקצה? איזה ביצועים יהיו לה?
כל מערכת חייבת מערכת שחרור לחצים. אפילו במנועים יש שסתום מיוחד לזה. זמן אוויר הוא השסתום הזה אצלנו. יש כל מיני פעילויות שעוזרות לנו לחזור לרגיעה ולשחרר את הלחצים – לתפוס נשימה. בלי העצירה הזו אין סיכוי שהמטרות יהפכו להרגלים.
עקרון טוב לזיהוי זמן אוויר אפשרי עבורך, זה כל מה שמביא אותך לחווית Flow בעשייה. אותה תחושת זרימה, שהעשייה נובעת מתוכך וממלאת אותך בהנאה ועניין. כשאת מרגישה ככה – את במקום הנכון והזמן נעלם. ברגעים האלו את מונעת ממוטיבציה פנימית וחווה joy. החדשות הטובות הן שאפשר לשחזר ולייצר את החוויה הזו באופן מכוון. אני מלמדת איך לעשות זאת בסדנאות ופגישות Feed Farward וזיהוי חוזקות אישיות. גם את יכולה לנסות לזהות את הרגעים האלו בעצמך. תנסי להזכר, מתי שכחת מהעולם ושקעת במשהו? מה זה היה? תשבצי שעה בשבוע של זה ביומן!
דוגמאות טובות לזמן אוויר הן יוגה, או כל פעילות ספורטיבית מהנה אחרת, בישול, ריקוד, ציור, פיסול… כל אקט של יצירה. עוד אפשרות מעולה לפרוק מתחים היא גראונדינג (grownding) – התחברות לקרקע ופריקת מתחים פיזיולוגיים. אפשר לעשות את זה על ידי שכיבה על הקרקע, עמידה יחפה בגלי הים, חיבוק של עץ והרפיה מלאה. מחקרים מצאו שהפעילות המוחית בביצוע פעולות כאלו, זהה לפעילות המוחית בזמן מדיטציה ושינה עמוקה. למעשה – זו דרך לעשות ריסטרט למערכת. מגניב, הא?
זמן שהולך לאיבוד. לסגור באופן יזום זמן שיהיה באפר בין אירועים, זמן נסיעה וחיפוש חניה ועוד נקודות זמן רגישות, שבהן בלת"מים יכולים לקרות. סגירת זמן לאיבוד, היא הדרך היחידה להרוויח זמן.
מצאת חניה מהר? לקח לך פחות זמן להתארגן? הילדים זרמו בפיזורים? מזל טוב! הרווחת זמן לנצל לכל אחד מסוגי העוגנים האחרים!
כשאין יציבות וביטחון, הגוף והמוח נכנסים למצב של לחץ. החשיבה נסגרת, הראייה מצטמצמת והתכנון לטווח ארוך נזרק לפח. כעצמאיות, בעלות עסקים ויזמיות, הביטחון הכלכלי בידיים שלנו, והוא מתחיל בלדעת לתמחר נכון את המוצרים והשירותים שאת מוכרת.
כדי שכל אחת בקהילה תדע שהיא מוכרת ברווח, הכנתי מדריך לתמחור מהיר לפי מודל מקצועי, שזמין להורדה מהאתר ללא עלות. המדריך כולל הסבר כתוב והקלטה של הרצאה על שימוש במודל, וגליון אקסל שאליו ניתן להזין נתונים ולתמחר בביטחון.
דיברתי על זה בקצרה מוקדם יותר, בחלק של הגדרת מטרות חכמות וברות השגה. ריאליות היא חלק מהותי בהפיכת מטרות להרגלים.
כשאת מציבה לעצמך מטרות לא ריאליות, את בעצם מרימה לעצמך לכישלון – למה לך לעשות את זה??? לכולנו יש נטייה טבעית, אבולוציונית להדגיש את השלילי. זה מציל אותנו בכך שמאפשר לנו לזהות סכנות, אבל לא לטווח ארוך. כשהמטרות לא ריאליות ואת לא עומדת בהן שוב ושוב, את חווה כישלון חזרתי. זה הופך לחווייה חזרתית קבועה, ומה שאת לומדת לצפות מהעולם. כך עובדת הטיית האישוש, שגורמת לנו לחשוב שמה שקרה הוא שיקרה.
דרך אחת לא ליפול לבורות הללו, ולבנות מעליהם גשרים גבוהים, היא להציב מטרות ריאליות. המקסימום שיקרה הוא שתעמדי במטרה, ותציבי לעצמך אחת נוספת. השגת המטרות החזרתית פותחת מעגל חיובי של עשייה ומחשבה. לאורך זמן המצב הזמני הופך לקבוע, וחלק מהשגרה.
כדי לשלב את הריאליות במשימות ביומיום, אני ממליצה לך להוסיף שאלה קטנה לשגרת הבוקר שלך בעבודה. אחרי שהתיישבת והכנת את רשימת המשימות שלך, תסתכלי עליה ותשאלי את עצמך "מה לא יקרה היום?". את המשימות האלה תסמני בעדינות (אל תמחקי לחלוטין), ואל תצפי להגיע אליהן. אם תצליחי בכל זאת – סימן שהיה לך הספק אדיר.
ה-משפט של אפקטיבייז זה
כשאת יודעת מה מתי ואיך, פשוט לעשות
בלי תוכנית ברורה לביצוע, אין בהירות לעשייה והכל יותר קשה. לעומת זאת, כשיש לך תוכנית פעולה, יש לך בסיס לחזור אליו. התוכנית היא מפה להפיכת המטרות להרגלים. וגם אם לא תתקיים בדיוק לפי הציפיות, היא בסיס נהדר לשינויים.
תוכנית טובה עוזרת לך לחזור חזרה למסלול, בתגובה לשינויים של החיים. והרי כבר למדנו שאם יש משהו אחד שתמיד יהיה – זה הפתעות מהחיים עצמם.
קל להתפתות לצאת לדרך, בלי לשבת ולתכנן את כל השלבים. זה גם באמת די מיותר לתכנן את ה-כ-ל מהתחלה. אבל (!!!) כן חשוב לתכנן את הדרך הכללית מהתחלה ועד הסוף. כדי לשמור על אפקטיביות, אפשר להתמקד כל פעם רק בצעד הבא ואותו לתכנן לעומק. לתהליך הזה אני קוראת "מודל העץ" והוא כלי נהדר לפירוק לגורמים אפקטיבי, שממוקד ביציאה לפעולה.
החלק הכי קשה בהצבת המטרות הריאליות זה הכנות העצמית. לפעמים, הרצון שלנו לעמוד במטרה כל כך גדול, שנראה לנו שנעשה הכל כדי להצליח. עם זאת, במפגש עם המציאות בפועל, התמונה שמתבהרת קצת שונה. למשל, לקוחה שלי ביקשה לרוץ פעמיים בשבוע. כשהתבוננו ביומן וחיפשנו זמן מתאים לעוגן, היא הביעה רצון ישן להיות חלק ממועדון ה-5 ולקום בלפנות בוקר. כששאלתי אותה אם תצליח להתמיד, ענתה ש"ברור שכן! מה הבעיה?".
לפעמים, שינוי שנראה קטן, הוא בעצם גדול מאוד וכולל שינויים סמויים. כך הקימה ב-5 בבוקר, דורשת שינוי שלם בהתנהלות; ללכת לישון מוקדם יותר, לנהל את האנרגיות לאורך היום בצורה אחרת ועוד. זה לא לכל אחת (נגיד – ממש לא עבורי) ויכול להיות מאוד מאתגר. עם זאת, מול מחויבות פנימית התשובה שלי היא תמיד "יאללה, ננסה".
למרות שבפעם הראשונה היא הצליחה לקום בזמן ולרוץ, המשך היום (והשבוע) שלה נראו אחרת לחלוטין. היא הבינה שזה פשוט לא בשבילה והעבירה את הריצה לשעה אחרת.
זו דוגמה למקרה שבו גם כשיש רצון עמוק, זה פשוט לא מספיק. בדרך להשגת המטרה, חייבת להיות הקשבה לנטיות הטבעיות שלך, מתוך כנות עצמית ורצון להיטיב עם עצמך לטווח הארוך.
הכנות העצמית מול היומן, שומרת על "מחסני האנרגיה" ומשמרת את השייכות לעצמנו קודם כל. כשאנו מקשיבות לקול הפנימי, זה שמכיר אותנו הכי טוב ורוצה רק בטובתנו, סיכויי ההצלחה שלנו עולים, והדברים יותר מהנים. והנאה היא אחד המרכיבים החשובים ביותר ביצירת, שימור ותחזוק המוטיבציה לאורך זמן.
"דברים שרואים משם, לא רואים מכאן"
אחת הסיבות המובילות לשבירת מטרות, היא הסתכלות על ההתקדמות מפרספקטיבה לא מתאימה. קל לראות רק את מה שנמצא בכאן ועכשיו, ולהתעלם מכל מה שהיה. מצב כזה יתבטא בימים שמסתיימים בתחושה שלא עשית כלום, או שאין תוצאות ולכן אין טעם להמשיך. למעשה, אלו נקודות שבהן עולים אתגרים ומכשולים (בדרך כלל פנימיים), והם פשוט חלק מהתהליך. במצבים האלו, אני מזמינה אותך לחזור למודל השינוי של פישר. ההסתכלות על הגרף מחזירה אותך לפרספקטיבת התמונה המלאה, ומראה את הדרך שעברת. בנוסף, הסתכלות על הדרך העתידית מגבירה את רמות הוודאות. הדבר מגביר את תחושת השליטה שלך בתהליך, ובכך עונה על הצורך הבסיסי באוטונומיה (אחד משלושת התנאים, הגורמים והמרכיבים של מוטיבציה פנימית).
כמו שאמרתי בהתחלה – אחד הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים למוטיבציה הוא הצורך במסוגלות. כלומר – האמונה שיש סיכוי להצליח, ולכן בכלל שווה לנסות. כשאין תחושת מסוגלות זה יכול להתבטא בדחיינות כרונית או א-מוטיבציה (אי עשייה).
בסופו של דבר, הסיפור שאנו מספרות לעצמנו הכי חזק. מכיוון שזה הפסקול הקבוע של חיינו, אנחנו שומעות אותו כל הזמן, והוא מה שהכי מכתיב את סיכויי ההצלחה או הכישלון שלנו במשימה. שינוי התקליט הפנימי, יביא לשינוי הדפוסים האוטומטיים ואופן הפעולה שלך בכל תחומי החיים. זה לא קורה בין לילה, אבל פתאום – תראי את ההבדל.
כדי לשמר את המסוגלות, תאמיני בעצמך. תחזקי את עצמך ותראי שזה כבר יהיה יותר קל. אפשר לשים תזכורות מעצימות על רקע הנייד, פתקיות על המראה או מגנטים עם מסרים מעצימים.
באחד הטיולים בצפון, ירדנו עם הילדים לנחל במסלול אתגרי מהמצופה. כשגילינו את גודל המשימה, כבר היינו עמוק מדי בפנים ולא יכולנו להתחרט. בדרך למעלה אופיר (הגדולה שלי, בת הכמעט 7) התקשתה מאוד. ראיתי שהיא צריכה בוסט חזק למוטיבציה, אחרת היא פשוט תקרוס בדרך. אופיר דומה לי, יש לה מנוע טורבו טורבו, והעצירות המרובות הקשו עליה. החלטנו להתפצל מהקבוצה והמשכנו הלאה. לאורך כל הדרך עברנו בין קריאות "we got this" עם מחיאות כפיים לשיר "Roar" של קייטי פרי.
המסרים המעצימים עשו את העבודה, ובסוף הטיפוס הארוך אופיר אמרה שהיה ממש כיף ואם אפשר עוד פעם. בשלב הזה, קרסתי בצל ושמחתי שיש לנו זמן לחכות ליתר המשפחה.
הקולות שבסביבה מכתיבים את הקול הפנימי, ולכן כדי לשמור על האמונה העצמית חשוב להקיף את עצמך בסביבה מאמינה ותומכת. כדי למצוא סוג כזה של סביבה, פשוט תחזרי לסעיף הראשון במאמר.
בסופו של דבר, המטרה העיקרית והראשונה ברשימה היא להתמיד ולהטמיע את המטרות כחלק מהשגרה. הדרך לשם רצופה במכשולים ואתגרים, עליהם ניתן להתגבר באמצעות סיפוק 3 צרכים פסיכולוגיים בסיסיים – הצורך בשייכות, באוטונומיה ומסוגלות. הצרכים הללו הם תנאי בסיס, גורם משפיע ותוצאות לוואי של המוטיבציה הפנימית. אם נשתמש באנלוגיית המוטיבציה כאש שמדליקה את העשייה, התנאים הללו הם החמצן, העץ וחומר הבעירה.
המענה על הצרכים האלו מתאפשר בבחירת עשייה אפקטיבית, כזו שמתאימה לך באופן אישי ומשתנה יחד איתך. אני מלמדת איך לעשות את זה דרך סדנאות ותהליכי אפקטיבייז. אשמח לספר לך על זה עוד באופן אישי, ולעזור לך לבנות את השגרה שתביא אותך למטרות שחשובות לך.
מובילה שותפה בקהילה. אחראית על הפן המקצועי והפיתוח העסקי של הקהילה.
יועצת ארגונית, מומחית במוטיבציה, חברת איגוד פא"י. מפתחת שיטת "אפקטיבייז" להנעה בהנאה ובניית שגרה מאוזנת.
בעלת BA בפסיכולוגיה ומנהל עסקים, ו-MA (בהצטיינות) בהתנהגות ופיתוח ארגונים.
אמא לאופיר ואיתי. ירושלמית לשעבר, רעננית בהווה ופעילה לקידום נשים
חן בר-שי ואלה שלוי אנטליס נפגשו לדבר על מחויבות פנימית וחיצונית, בפרק הזה תוכלי לגלות איזה טיפוס מחויבות את לפי 4 נטיות המחויבות של גרטשן רובין.
בניית אסטרטגיה עיסקית נשמעת מאיימת ולכן הרבה פעמים נדחית הצידה. למעשה, מדובר בתהליך מובנה ומאוד חשוב, שמאפשר צמיחה של העסק. בכתבה מפורט תהליך עבודה ומודל ייעוצי של אלה שלוי אנטליס, לבניית אסטרטגיה עיסקית ב-4 צעדים.
חן בר-שי ואלה שלוי אנטליס נפגשו עם הצלמת מעיין סלע ודיברו על הקושי לעמוד מול המצלמה. על החשיבות של צילומי תדמית ומה אפשר לעשות לפני הצילומים, תוך כדי וגם אחרי – בזמן קבלת התמונות.
