לא נמצאו מוצרים בעגלת הקניות.
כותבת ועורכת התוכן של הקהילה
May there be enough clouds in your life to make a beautiful sunset
בחרה לכתוב האמנית יפעת לביא על אחת מיצירותיה. היצירה אשר מורכבת ממשיכות מכחול, ציור, והדבקות, מספרת סיפור שלם בשני עמודים בלבד; השמש כתומה ובוהקת, כמעט מסנוורת. ציפורים מתעופפות על שמי הנייר המוזהבים. העלים הירוקים מבריקים כאילו טפטף עליהם טל.
עם גבה אלינו, פוסעת דמות אישה מסתורית הלבושה קימונו ופניה אל השמש.
עבודותיה של יפעת לביא מתאפיינות בריבוי צבעים, צורות, מילים וחומרים המייצרים עולם ייחודי ומסקרן. סגנון אמנותי אקלקטי זה משקף באופן בלתי נמנע את התהליך שעברה בעצמה; בשנת 2007, מעט לאחר שאיבדה את אימה, ובזמן שהייתה בהריון עם בנה השני, חלתה יפעת בסרטן השד ועברה מסכת ממושכת של טיפולים וניתוחים. כשנה לאחר מכן, חוותה חזרה מקומית של הסרטן וטופלה במשך שנה נוספת, בזמן שהיא עצמה טיפלה בתינוק קטן ובבן צעיר בגיל הגן. ״השנה חגגתי בת מצווה ובר מצווה לשני האירועים האלו, והכל טוב כרגע. אבל את לא חווה חווית חיים מהסוג הזה ונשארת אותה בת אדם, אף פעם. לא משנה מה קורה. הייתי צריכה להרכיב את עצמי מכל השברים שהתאספו סביבי. הייתי צריכה ללמוד להכיר את עצמי מחדש״. היא מספרת ועיניה עמומות.
כיום, עוסקת יפעת במיקס מדיה ויומנים ויזואליים – יוצרת ומנחה קורסים וסדנאות, אך במקור היא מגיעה מתחום שונה לחלוטין; בהשכלתה היא בכלל סטטיסטיקאית, בעלת דוקטורט במנהל עסקים, ובעלת ניסיון של שנים בניהול מערכות בריאות ובעבודה בחברות הייטק. מבחינתה, המעבר לעצמאות ולעיסוק באמנות היה חלק מלקיחת אחריות מחודשת על עצמה בעקבות ההתמודדות עם המחלה. ״כשחליתי נלקחה ממני חירותי בעל כורחי להרבה שנים. פתאום גיליתי, שאין סיכוי שאוכל לחזור להיות שכירה, כדי שאף אחד לא "יחליט עליי" יותר. זה, בין היתר, מה שדרבן אותי לעצמאות.״
יפעת משוחחת איתי מביתה. היא יושבת בחדר קטן, שהוסב להיות חדר העבודה שלה, בזכות תקופת הקורונה. על קיר העץ הבהיר שמאחוריה, תלויה מסגרת שחורה ובתוכה סמל המאבק בסרטן השד, בוהק בורוד. היא עונדת שרשרת חרוזים גדולה וצבעונית ומדברת בשקט, מבטה חודר ועמוק. היא משתפת אותי בסיפורה, באופן שגורם לי להרגיש כמעט כאילו אנחנו יושבות באותו מרחב ממש.
״המעבר שלי לעצמאות לא קרה ברגע״ מספרת יפעת. ב-2013 היא הייתה בעיצומה של כתיבת הדוקטורט, תהליך שהיה לה ארוך וקשה. במטרה להתרענן קצת ולעשות משהו גם בשביל הנפש, היא הגיעה באופן מקרי לקורס Art Journaling – יומן ויזואלי בכפר סבא. ״איך שהגעתי לקורס, הרגשתי כמו ב׳עליסה בארץ הפלאות׳. נכנסתי דרך פתח המערה וגיליתי עולם קסום מלא בהפתעות״. היא מחייכת בהתרגשות.
הדבר שקסם לה ביותר, היה העובדה שהיא יכולה ליצור ללא צורך להרשים או לעשות משהו שיפגין כישורים יוצאי דופן. הדגש היה תמיד על המשחק, על ההנאה, על היכולת לבטא נושאים שמעסיקים אותך ואת עצמך – בדרך קצת שונה. "באיזשהו שלב, שמתי לב שכשאני מגיעה לשיעורים, אני לא חושבת על כלום במשך שלוש שעות. מצליחה להתנתק ולא להתעסק בשום דבר, חוץ מאשר באיזה צבע בא לי למרוח על הדף״. וכך, ממה שהתחיל כקורס של שישה מפגשים, היא המשיכה לשנים של למידה. לאחר שהמורה הראשונה שלה עזבה לרילוקיישן, עברה יפעת באופן טבעי ללמוד אצל המורה הנוספת היחידה שהייתה באותה תקופה בארץ, ״ומאז לא הפסקתי ללמוד״, היא משתפת.
יפעת הלכה עם תחושת הבטן שלה והחליטה להפוך את התחום המרגש שגילתה לעיסוקה העיקרי. ״הייתה לי התלבטות אם להמשיך בתחום שבו עסקתי המון שנים, אבל הבנתי שזה כבר פחות מתאים לי. החלטתי לשלב בין שני דברים שאני אוהבת – ללמד, ויומנים ויזואליים. השילוב בין השניים היה נראה לי מקסים. אז זה מה שאני עושה היום – מלמדת קורסים וסדנאות בתחום הזה״.
הסדנאות והקורסים שמלמדת יפעת מתאימים לכל אחת ואחד. אינם דורשים שום רקע מוקדם או היכרות עם טכניקות וחומרים. ״יש המון אנשים שחושבים שהם לא יכולים לעשות אמנות כי הם לא יודעים לצייר. אבל בשביל ליצור ביומן, לא צריך לדעת לצייר בכלל״, היא מסבירה. יפעת שואפת לעזור לכל מי שמגיע אליה למצוא את האמן החבוי בתוכו דרך עבודה המאפשרת הבעה בלי שיפוטיות. כל יצירה היא פרטית ומזמנת תהליך אינטימי ומעמיק. ״מכיוון שהעבודה ביומן נעשית בשכבות, היא מאפשרת גם להסתיר כל מיני סודות״ אומרת יפעת ומצחקקת. ״אני יכולה לכתוב על הדף המון דברים, להוציא עליו כל מה שאני רוצה, ועל זה לעשות שכבה של הדבקות וקולאז׳, ואף אחד לא ידע שכתוב משהו מתחת חוץ ממני״.
בנוסף, יפעת מנחה קורס הנקרא השראת האמן על היומן בשיתוף עם כנרת זהר להב – מרצה לאמנות, תיאטרון וקולנוע . הקורס המורכב מחלק תיאורטי של רכישת ידע על אמן, זרם ותקופה מסויימים בתחום האמנות, וחלק מעשי הכולל עבודה ביומן בעקבות האמן. ״זה קורס כיפי, שפותח את הראש. אמנות להדיוטות, לא בהכרח לאנשים שוחרי אמנות רציניים״.
יפעת מאמינה שכל מי שעובד ביומן עובר תהליך כלשהו עם עצמו, בין אם הוא רוצה או לא רוצה. אני שואלת אותה על הפן הטיפולי, שמשתמע מדבריה, והיא עונה ״תראי, אני לא באה מתחום הטיפול דווקא. הגעתי לעבודה ביומן אחרי תקופה ארוכה של אירועים ומהפכות בחיי האישיים ומאוד התאים לי השקט. העובדה שאני יכולה להחליט במה אני רוצה לטפל או לעבד, בלי שיכפו את זה עליי. יש משהו מאוד משחרר בידיעה הזו, שאין כאן כלום מוחלט, סופי, שהכל הפיך. להפך – מהתקלות הכי גדולות לפעמים יוצאות העבודות הכי יפות – טפטף לי צבע, השתמשתי בצבע הלא נכון, נזלו לי מים. היום, הרבה מטפלות באמנות משתמשות בכלי הזה כתרפויטי וזה מאוד הגיוני״.
בסטודיו האהוב שלה בכפ״ס מעבירה יפעת לביא מפגשים קבועים וסדנאות חד פעמיות לאירועים פרטיים, בהם היא מלמדת טכניקות יצירה ועבודה עם חומרים שונים ומשונים. בהתאם לרוח התקופה, היא מציעה גם מגוון סדנאות בזום – מסדנה בנושא פרידה קאלו ועד סדנת דודלינג ושרבוט. יפעת נמצאת בלמידה והתפתחות תמידית, וממשיכה להעמיק את הדיוק שלה בטכניקות השונות, ולפתח קונספטים חדשים לעבודה ביומן ולתכני המפגשים. ״עברתי מערבולת אכזרית של דברים שלימדה אותי, מעבר לקלישאות האלו של להפריד בין עיקר לתפל, בעיקר לדעת, שיש דברים שהם בידיים שלך ויש דברים שלא. כל מה שבידיים שלך – תעשי ככה שיהיה הכי טוב שיכול להיות. כי האמת, שאף פעם אי אפשר לדעת״.
– מילה אחת שמתארת מה זה להיות עצמאית עבורך:
אחריות.
– הדבר הכי מאתגר בלהיות עצמאית:
לשמור על עצמי.
– הדבר הכי טוב בלהיות עצמאית:
ריגוש אינסופי.
– טיפ לעצמאיות בתחילת דרכן:
תלמדו מאחרות, בעלות ניסיון, ותבנו הכל לאט לאט…
– מהי קהילת עצמאיות מהבטן™ עבורך?
אחת מהקהילות שאני הכי נהנית להיות בהן. מרגישה שאני נתרמת ממנה המון, ותמיד שמחה להעניק את שני הסנט שלי כשצריך.
תוכלו לעקוב אחרי פעילותה של יפעת לביא באתר חשיבה יוצרת, בעמוד האינסטגרם שלה ובעמוד הפייסבוק Yifat Lavi – Creative Thinking
יפעת גם מעניקה הטבה ייחודית לחברות הקהילה. פרטי ההטבה בלוח ההטבות.
